ביקורת מסעדות ראשונה במסגרת המדור החדש שלנו – סמוקיטועם וההתרגשות בשיאה!

אין דרך טובה יותר להתחלות חדשות מאשר מסעדה מסקרנת במיוחד בעיני והכל בזכות ההגדרה יוצאת הדופן: מסעדת בשרים יפנית כשרה!
מי שמכיר אותי יודע שכאשר אני שומע כשר אני בורח לכיוון השני, במקרה הזה מהיכרותי עם הוגי המסעדה רצתי לכיוון הדלת שלה.

אז יפנית כשרה? בואו נפתח את זה רגע:

בואו נגיד שאני יכול לחשוב על הרבה מטבחים אחרים שיכולות לחגוג על טהרת המטבח המקומי ועדיין לשמור על חוקי הכשרות (במקרה הזה כשרות צהר).
מטבח יפני קלאסי משתמש לא מעט ברכיבים לא כשרים ולכן לקחת את המסעדה לכיוון הזה הוא בהחלט צעד אמיץ שמוכיח את עצמו ובענק.

חלל המסעדה שמאחורי הוילון. קמאקורה (תמונה מדף הפייסבוק של קמאקורה)

המקום

המסעדה נמצאת במתחם הבורסה ברמת גן (רחוב אהליאב 5) ואם תשאלו אותי, הבחירה במיקום הזה אמיצה כמעט כמו הבחירה ביפנית כשרה.
במקום שהכי לא היית מצפה לו באיזור שלא נמצא בבחירה הראשונה של הבליינים המקומיים, נמצא לו מלון אינדיגו ובתוכו הפנינה.

בכניסה עומדת מאחרת חביבה שקיבלה את פניי והתהיה הראשונה הייתה "איפה המסעדה?" ואחרי רגע הוסט וילון גדול שגרם לי להרגיש כאילו אני נכנס לגרנד פינאלה שלא איזו הצגה גדולה, הוילון הזה נותן תחושת כניסה דרמטית לאיזור הישיבה מה שגרם לי להגיד ישר "וואו" באינסטינקט בלתי נשלט.

מאחר והגעתי יחסית מאוחר המקום לא היה עמוס מאוד, מה שנתן לי את האפשרות לסרוק סביב את החלל שברושם ראשוני לא מזכיר את המסעדות היפניות המסורתיות ונראה ששוב גם כאן יש מאמץ גדול מאוד לשבור מוסכמות לא להיכנע לבנאליות.

קירות עץ כהה מקיפים את חלל הישיבה ועליהם פיסות אמנות רקומות בסגנון יפני קלאסי שמגיעות עד התקרה, השולחנות עם חיפוי שיש עדין וכיסאות לבנים שמוכיחים שמי שעיצב כאן צעק בקול I MEAN BUSINESS, יש משהו מאוד מרשים בכל זה ונותן את ההרגשה של אירוח מוקפד במסעדה שמנוהלת ע"י חברה שמבינים שירות.

השירות

זה התחיל במארחת האדיבה שקיבלה את פניי בכניסה עם חיוך גדול, ממשיך במלצרית שהגיעה עם מגבות חמות והאמת שבלחות של אוגוסט פחות התחשק לי להשתמש בה אבל אני בהחלט מעריך את הכוונה, לאחר מכן הגיעו לשולחן כוסות סאקה חם שנתנו הרגשה נעימה בבטן לפני האוכל.

לאחר מכן קיבלתי את התפריטים: תפריט רגיל, טעימות ושתיה.

הזמנתי את התפריט הרגיל (קטע כזה של שליטה), אני אוהב להזמין מהתפריט מתוך אינטואיציה.

האוכל

מנות ראשונות זה הדבר, כמה שיותר מהן יותר טוב.
אז נתחיל מהן:

כולה כרוב אבל איזה כרוב

אמנם לא מנה בשרית אבל גומא קבאטסו (שם המנה) היא דרך אחרת להגיד כרוב עם טחינה, לגמרי מרגישה כמו מנה בשרית.
גומא היא טחינה יפנית עשירה בטעם סמיכה יותר ומתקתקה מאשר הטחינה המוכרת לנו.
הקבאטסו (כרוב ביפנית), מבושל וצלוי מעט כדי לתת אפקט חרוך שמוציא מהסוכרים בכרוב גם מתיקות מסויימת שמשתלבת נהדר עם הטחינה המתקתקה.

פתיח נפלא לארוחה
גומא קבאטסו. (צילום: פורטל סמוקיט)

הסינטה שהלכה לשחות בהדרים

סינטה טטאקי היא מנה ראשונה נפלאה וקלילה למדי.
טטאקי היא שיטת צליה יפנית הלוקחת נתח בשר או דג ונותנת לו צליה מהירה בטמפרטורה מאוד גבוה, כל זאת כדי להעניק לנתח חריכה קלה מבחוץ ולהשאיר אותו נא מבפנים.
המנה מוגשת קר בתוך רוטב פונזו שכולל סויה ומיץ הדרים עם שום קראנצ'י וסלסת חלפניו בכמות קטנה שלא העניקה חריפות אך טעם מדהים.

בשר ברוטב הדרים. מישהו פה מבין מה הוא עושה (צילום: פורטל סמוקיט)

המנה שתביא לכם את המאנץ'

כשקיבלתי את המאנצ'י קאטצו (שם המנה) התגובה הראשונה שלי הייתה "פאק איט, את זה אני לא חולק!" והאמת שצדקתי, כי בסוף אכלתי הכל לבד.

קרוקט מטוגן של אונטריב מפורק (בשר צלעות בקר) עם כרישה, כרוב, ג'ינג'ר, שום ובצל ירוק ומצופים בפירורי טמפורה בהכנה ביתית, מוגש עם סלט רענן ורוטב ברביקיו יפני.
הקרנצ'יות המתפצפצת של המנה הזו מביא אותה לרמה אחרת לגמרי, ביס אחד קטן וכל הדבר המטוגן הזה הופך לדבר הכי עסיסי שתכניסו לפה שלכם.
במילים אחרות, חגיגה בפה.
המלצת המערכת: לא לפספס!

קרנצ'יות מתפצפצת
מאצ'י קאטצו (צילום: פורטל סמוקיט)

העיקריות:

פה העסק מתחיל להיות קצת יותר מורכב, למה? אמנם התפריט לא גדול וזה לא מרגיש כך בכלל, בגלל ההשקעה על כל מנה ומגוון מרכיביה התפריט גם מרגיש מגוון יותר בהתאם.

אז הזמנתי שתי מנות – רציתי הכל אבל הקיבה קצרה מלהכיל 🙂

המבגו – הרבה יותר מבורגר

המבגו זו מנה שבאופן מסורתי לא הייתי שוקל להזמין והסיבה היא שיש כמה "פרות קדושות" שלדעתי לא כדאי לגעת בהן ואחת מהן זו מנת ההמבורגר המוכרת והטובה.

אבל (מניח שצפיתם את זה), מישהו בקמאקורה אמר לעצמו "יאללה אני הולך על זה בכל הכח" לקח את ההמבורגר, הפשיט אותו מהלחמניה והתוספות המפוצצות ואז קיבלנו את המנה המוזרה והנפלאה הזו.

קציצת המבורגר (כ250 גרם) במידת צליה מושלמת יושבת לה בתוך רוטב אגסים מתקתק עם ביצה רכה ותרד מוקפץ, וואלה? כן כן! מנה נפלאה שכל ביס החוויה מועצמת ומשכיחה את חסרונה של הלחמניה.

תמונה לא משהו. אחלה המבגו (צילום: פורטל סמוקיט)

פילה קמאקורה – סטייק עם טוויסט בעלילה

אמ;לק – אני לא מאוהבי הפילה ויסלחו לי אלה שכן.
כלומר, אם תציעו לי לאכול לא אסרב אבל אם זו בחירה שלי אז אלך על נתחים יותר "מעניינים".

משהו במנה הזו משך את העין שלי, קרם תירס ומיסו ופטריות שיטאקי צלויות נשמעו לי כאופציה מעניינת.
במנות פילה למיניהן תמיד יש לי ציפיה לרוטב שמנת עשיר במיוחד שיגרום לפילה המשעמם להתעורר לחיים, כאן לא היה אותו אבל קרם התירס נכנס לנעליים הגדולות שלו בצורה דיי טבעית. משהו במתקתקות שלו והמליחות שהגיעה מהפטריות השתלבו באופן דיי מספק את החיך.
גודל המנה הוא סביר בהנחה שאכלתם מספיק ראשונות לפני, אז כדאי לקחת את זה בחשבון.

פילה קמאקורה (תמונה מתוך דף הפייסבוק של קמאקורה)

קינוחים:

הייתי כבר דיי שבע, לכן הזמנתי מנה אחת אחרונה (יסלחו לי שאר המנות) לפי ההמלצה של המלצרית.

לימון מוסיף המון

מנה אחרונה של פאי מפורק עם קרם פירות הדר קציפת פסיפלורה אוורירית ותחתית שברי קרמבל.
כמו כל המנות, גם זו שוברת מוסכמות. הרי אם היית אומר לי פאי לימון הייתי מצפה כרגיל לגרסה העגולה של פאי בבצק פריך, קרם לימון ומרנג איטלקי חרוך.. לא שזה רע כן?
לעניות דעתי (וטעמי) קרם ההדרים כאן היה מעט מר ושווה בדיקה נוספת. יכול להיות שציפיתי כל כך לגרסא השגרתית של המנה שתסגור לי ארוחה לא שגרתית.

פאי מפורק (תמונה מתוך דף הפייסבוק של קמאקורה)

ולסיום סיומת..

ביקור שמגדיר מחדש את מושג המקוריות. במסעדה כשרה. במתחם הבורסה ברמת גן.

אם הייתי מציב את כל אלה במשוואה מתמטית, יש מצב שהייתי מגיע לתשובה ממש לא הגיונית, אבל איכשהו קודקודי הקמאקורה הצליחו.
האוכל, השירות, האווירה ועיצוב הפנים של המסעדה מעורר תיאבון ומכין אותך כבר בזמן הביקור לביקור הבא במסעדה ונותן המון חשק לאיזו קפיצה מהירה ליפן.

קמאקורה

כתובת: רחוב אהליאב 5, רמת גן
טלפון להזמנות: 073-277-7778
אתר: kamakura.co.il
כשרות: כן (צהר)
ציון סמוקיטועם: 4.5/5